ילקוט יוסף הלכות גילוח הלכות לא ילבש גבר שמלת אשה סימן קפא-קפב
סימן קפא - מהלכות גילוח
א ישראל המגלח זקנו בתער, אף שהתרו בו,
יש להסביר לו פנים ולקרבו לתורה ולמצוות, ולא להרחיקו בשתי ידים, שמאחר והדור פרוץ
יש לחשוש שמא יתרחק לגמרי מן הדת. ומה שכתב הרמ"א שמנדין עוברי עבירה, בזמן
הזה שרבו הפריצים, יש לקרבם לדרך המלך רק בדרכי שלום, ואם נבדילם מאתנו בחוזקה,
בניהם הקטנים מה חטאו. וכל זה באופן שברור שאין כל חשש שילמדו ממעשיהם. אבל אם יש
לחוש שיקלקל אחרים, יש להתרחק ממנו.
ב ראוי ונכון לחוש ולהחמיר שלא לגלח את
הזקן במכונת גילוח דקה, שהיא כמספרים כעין תער, ויש להעדיף להתגלח באמצעות סם
[משעי]. וכל איש שיכול לגדל זקנו באופן שלא תגע בו יד, תבא עליו ברכה, אבל למי
שאינו יכול לעשות כן, מסיבה של פרנסה, או כדי שלא לעורר מחלוקת בבית, ומגלח זקנו
במכונה חשמלית, יש להקל, ובלבד שיזהר שלא יהדק את המכונה אל עור הפנים, כדי שלא
יעקר השער משרשו, [באופן שמרגיש בעיקרי השער כשמעביר היד על הפנים מלמטה למעלה],
ואז יש לו על מה שיסמוך. והמזהיר והנזהר ירבה שלומם כנהר. וגם אין בזה לא משום
הלאו "דלא ילבש גבר שמלת אשה", ולא משום הלאו "דובחקותיהם לא
תלכו", ולא משום "מראית העין" שיחשדוהו שמתגלח בתער. שאין לנו
לגזור גזירות מדעתינו. [ילקוט יוסף על הלכות השכמת הבוקר מהדורת תשס"ד עמוד
תח. יביע אומר ח"ט חלק יורה דעה סימן י, עמוד רפב]
ג מנהג רבותינו ואבותינו הספרדים בדורות
הקודמים שלא לגדל פיאות ארוכות בצדעיים, וגם על פי הקבלה אין לזה הכרח לגדל פיאות
ארוכות. ואותם אברכים ותלמידי חכמים ספרדים שנוהגים בעצמם לגדל פיאות ארוכות,
כדרכם של אחינו האשכנזים, וכן לילדיהם, תבא עליהם ברכת טוב, ואין לחוש בזה ליוהרא.
אבל אין זה חיוב מן הדין, אלא ממדת חסידות לשרידים אשר ה' קורא, אשר כל מעשיהם
והתנהגותם בחסידות וביראת שמים. [ילקוט יוסף דיני חינוך קטן עמוד רפא].
ד המקיף את הקטן חייב. והיינו שמגלח בתער
את הפאות בלבד, או שגילח את הראש עם הפאות. ויש אומרים שאיסור מקיף הוא גם
במספריים כעין תער, ויש לחוש לדבריהם. ואשה אינה במצות הקפת הראש, ויש אומרים שאף
על פי כן אסורה להקיף פאת ראש האיש, ואפילו הוא קטן. [ילקוט יוסף דיני חינוך קטן
עמוד רפג]
הלכות לא ילבש גבר שמלת אשה
סימן קפב - דיני לא ילבש גבר שמלת אשה
א המעביר שער בית השחי ובית הערוה אפילו
במספריים כעין תער, חייב מכת מרדות. במה דברים אמורים במקום שאין מעבירין אותו אלא
הנשים כדי שלא יתקן עצמו תיקון נשים. אבל במקום שמעבירין אותו גם האנשים אם העביר
אין מכין אותו, ואף לכתחלה שרי, ואין בזה איסור משום "לא ילבש". [יחוה
דעת חלק ו' סימן מט עמוד רסג. יביע אומר חלק י' חיו"ד דף שס טור ב' אות טז.
והביא שם תשו' הרשב"א להחמיר בזה, אך דייק משאר הפוסקים כמו שנתבאר כאן].
ה בזמן הזה גם האנשים דרכם להסתכל בראי
לתקן עצמם ומלבושם, ואין בזה איסור משום "לא ילבש". ויש להתיר בזה גם
לתלמידי חכמים כדי לתקן לבושם. [יחוה דעת חלק ו' סימן מט עמוד רסב].
ו יש לבטל המנהג שנוהגים בפורים באיזה
מקומות, שאיש לובש בגדי אשה או להיפך, שעוברים בזה משום לא ילבש. [יביע אומר
ח"ה סי' יד סק"ג. יחוה דעת חלק ה' סימן נ' עמוד רכד]
ז אין ספק שבחורה המתנדבת לשירות לאומי
מכניסה עצמה בניסיון גדול בקשר לשמירת התורה והמצוות, ואורח חיים צנועים וטהורים,
בהתאם לרוח ישראל סבא. וכבר לימדונו חז"ל לעולם אל יביא אדם את עצמו לניסיון,
שהרי אדם גדול [דוד מלך ישראל] הביא עצמו לידי נסיון ונכשל. ובפרט בזמן הזה שהפרוץ
מרובה על העומד. ולכן יש לעשות כל מיני השתדלויות לשכנע את הבנות להמנע מלצאת להתנדבות
לשירות לאומי, ולו לתקופה קצרה. [אוצר דינים לאשה ולבת מהדו"ק עמ' שפד]
ח הדבר ברור שחלילה להתיר לבנות ישראל
ללבוש מכנסיים, אפילו אם המכנסים נעשו במיוחד לצורך נשים, ואפילו אם המכנסיים
רחבות, שיש בזה משום פריצות ופריצת גדר הצניעות. ואף אם הבנות לובשות אותן כדי
להגן מפני הצינה והקור אין להתיר בזה בשום אופן, כי הם בגדי שחץ ופריצות. [יביע
אומר ח"ו חלק יורה דעה סימן יד]. ואין להקל בזה גם אם לובשות את המכנסים מתחת
לחצאית, שאין זה מן הצניעות להתלבש באופן השונה משאר הנשים החרדות לדבר ה'. ואף
שכך היה המנהג אצל יראות ה' ללבוש מכנסים רחבות מתחת לחצאית ארוכה, כיום יש לנהוג
כפי מנהג החרדים לדבר ה'. ובפרט שאותן הלובשות מכנסים תחת השמלה עושות זאת לשם
פריצות, ולא כמו בדורות קודמים.
ט בנות הלומדות בבית ספר תיכון [דתי],
ובאות בחצאיות קצרות מאד, על המנהל למחות בידן ולגדור פרצה חמורה זו, ולשכנע בכל
הדרכים שתבואנה בשמלות ארוכות ובבגדי צניעות ככל בנות ישראל הכשרות. ואם ניסה את
כל הדרכים ולא הצליח, ויש חשש שהבנות תעבורנה ללמוד בבית ספר חילוני, יש להעדיף
במקרה זה שהבנות תבאונה במכנסים המיוחדות לנשים, מאשר שתבואנה בשמלות קצרות. ואף
שגם לבישת מכנסים לנשים הן איסור מוחלט, ואין להורות בזה שום היתר ח"ו, מכל
מקום אם הברירה היא בין שמלה קצרה למכנסים, ואין דרך אחרת, ויש חשש שהבנות תלכנה
ללמוד אצל החילוניים, יש להעדיף באופן זמני את המכנסים על החצאיות הקצרות, ובכל
אופן לא ירפה מנושא זה לשכנע את הבנות ללבוש בגדי צניעות על פי ההלכה, כדרכן של
בנות ישראל הצנועות והכשרות. [יביע אומר חלק ו' חלק יורה דעה סימן יד]
י בית ספר שמחייבים שם את הבנות ללבוש
בגדי התעמלות בחצר, או במקום שיש מורים גברים, או אפילו תלמידים בנים, אין לתלמידה
להישמע להוראות ההנהלה, ואם מכריחים אותה על כך עליה לעבור לבית ספר אחר, ואין שום
היתר לזה, ועל כל מי שבידו להשפיע לבטל הוראה זו תבא עליו ברכה, שדבר זה נוגד את
כל כללי הצניעות על פי דעת תורתינו הקדושה.
יא מותר לעשות נקבים באזני הבנות כדי ליתן
שם עגילים, ואין בזה שום איסור. [ילקו"י דיני חינוך קטן עמוד רפד]
יב איש שיש בו מום או כתמים וצלקות בפניו,
עד שהוא מתבייש בפני הבריות, מותר לו גם כן לעשות ניתוח פלסטי על ידי רופא מומחה
כנ"ל, לשפר תדמיתו וצורתו. וכל שכן אם דבר זה מפריע לו למצוא עזר כנגדו, ואין
בזה חשש איסור משום לא ילבש גבר שמלת אשה. [יביע אומר חלק ח' חלק חושן משפט סימן
יב. ועיין בתוס' שבת נ: ובאוצר הגאונים נזיר נח.]
יג אסור למורות ולגננות שביישובי ספר
להתאמן ולאחוז בנשק אם יש חשש לייחוד עם קציני הצבא, וכיו"ב. ובפרט אם הקצין
ידוע כפרוץ בעריות ואינו שומר על נקיון לשונו. אבל אם בעת האימון הן שומרות בהקפדה
על כל כללי הצניעות, ואינן מתייחדות עם איש כלל, מותר להן להתאמן בנשק, כדי להגן
על עצמן באותם יישובי ספר שיש בהם חשש לפיקוח נפש. [שו"ת יחוה דעת חלק ה'
סימן נה]